חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957

חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 1
פרק ראשון: מבוא
1. ממונים על יחסי עבודה
שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי-עבודה (להלן - הממונה הראשי) וממונים על יחסי-עבודה (להלן - ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות.
2. סכסוך עבודה
לענין חוק זה סכסוך-עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון-עובדים או בין ארגון-מעבידים לארגון-עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:
(1) כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
(2) קביעת תנאי-עבודה;
(3) קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;
(4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד.
3. הצדדים בסכסוך עבודה בין מעביד לעובדיו
בסכסוך-עבודה שבין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעביד וארגון-העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון-עובדים כאמור - הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך-העבודה הנדון.
4. ייצוג מעביד
מעביד שהוא צד לסכסוך-עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון-מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעביד.
פרק שני : תיווך
5. מסירת הודעות על סכסוך עבודה
צד בסכסוך-עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך-מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.
5א. חובת הודעה על שביתה והשבתה (תיקון: תשכ"ט)
על אף האמור בסעיף 5 חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה-עשר יום לפחות לפני תחילתן.
5ב. עדיפות הסכם קיבוצי (תיקון: תשכ"ט) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: